חוטמיות מהודקות יתר על המידה הן פרקטיקה נפוצה בכל ענפי הרכיבה על סוסים, כך על פי ה-International Society for Equitation Science (האגודה הבינ"ל למדעי הסוסים).
על פי ה-ISES, יש צורך ברגולציה קפדנית יותר בכל הקשור להידוק החוטמית בראשיית הרכיבה במהלך תחרויות. האגודה אף מטילה ספק בסטנדרטים של ה-FEI והדרך שבה ההתאחדות בודקת את נושא החוטמיות.
חוטמית בראשיית רכיבה נחשבת סגורה חזק מדי, אם לא ניתן להכניס שתי אצבעות של אדם מבוגר בין החוטמית והחלק הקדמי של אף הסוס – כך לפי הגדרות ה-ISES. חוטמית מהודקת מעלה את רמת המתח (סטרס) בסוס, ומגבירה את הסיכויים לפציעות פה – ובכך מסכנת את רווחת הסוסים. כאשר החוטמית סגורה בצורה הדוקה מדי, הסוס מתקשה לבלוע, לפהק, ללעוס וללקק באופן חופשי. הסגירה גם מפעילה לחץ חזק על רקמות ואזורים רגישים אחרים בפניו של הסוס. האגודה מתבססת על נתונים רבים שנאספו מאז 2012.
למרות הסטדנרט של "שתי אצבעות", במחקר שנערך לאחרונה, נמצא שרק כ-7% מרוכבי הדרסז' הידקו את החוטמית בצורה ראויה, ואילו ב-44% מהמקרים, לא ניתן בכלל היה להכניס מכשיר מדידה בין החוטמית ואף הסוס – עדות להידוק יתר, ללא ספק. במחקר נבדקו 737 סוסים. מעטים מאוד המקרים בהם רוכבים נענשו או נפסלו על הידוק יתר של החוטמית.
במחקר אחר, בו נבדקו כ-3,100 סוסי תחרויות, נתגלה קשר בין חוטמיות הדוקות ופציעות בזוויות הפה. עדיין לא התבצע מחקר מסודר בנושא ההשפעה של חוטמית מהודקת על הרקמות השונות שבפני הסוס.
