כל מי שמגדל סוסים מכיר את האתגר הזה: סוסים פשוט לא מראים מתי כואב להם. בטבע, סוס שמראה חולשה או סבל מסמן את עצמו כמטרה לטורפים, ולכן גם היום, באורווה, האינסטינקט שלהם הוא להסוות את הכאב עד כמה שאפשר. התכונה ההישרדותית הזו מקשה עלינו ועל הווטרינרים לאבחן במדויק מה מציק להם או כואב להם.
פיתוח חדש של צוות חוקרים ממכללת תל-חי, בהובלת ד"ר מרסלו פייגלשטיין ובשיתוף מוסדות נוספים, מנסה לתת מענה טכנולוגי לבעיה הזו בעזרת מערכת בינה מלאכותית שמנתחת סרטוני וידאו של סוסים.
כדי לזהות כאב דרך הבעות פנים, צריך להבחין בשינויים קטנים מאוד בשרירים סביב העיניים, האף והאוזניים של הסוס. הבעיה המרכזית בניתוח וידאו היא התנועה – הסוס זז כל הזמן, הראש שלו משנה זווית, וגם היד של מי שמצלם אותו לא תמיד יציבה. במצב כזה, למערכת ממוחשבת קשה מאוד להפריד בין התנועה הכללית של הסוס לבין כיווץ שריר ספציפי שמעיד על כאב.
כדי לפתור את האתגר הזה, החוקרים פיתחו שיטה שנקראת SHIC-XE. הרעיון הוא לא לנתח את הסרטון כמו שהוא, אלא לקחת את נתוני הווידאו ולהקרין אותם על גבי מודל תלת-ממדי קבוע ויציב של פני סוס. הפעולה הזו בעצם מנטרלת את תנועות הראש של הסוס ואת הרעידות של המצלמה. ברגע שהמודל נשאר סטטי, הבינה המלאכותית יכולה לבודד ולנתח אך ורק את התנועות של שרירי הפנים עצמם.
בנוסף, המערכת הזו תוכננה לא רק לספק תשובה בינארית של "כואב" או "לא כואב", אלא גם להצביע על האזורים הספציפיים בפנים של הסוס שהובילו אותה למסקנה הזו. בדרך זו, הווטרינר יכול לראות אילו סימנים המערכת זיהתה ולקבל החלטה רפואית מבוססת יותר.
מהסוסים לבני האדם
היכולת לזהות כאב אצל בעל חיים שלא יכול לדבר, פותחת דלת גם ליישומים ברפואת בני אדם. הרעיון שעומד בבסיס הטכנולוגיה הזו עשוי לשמש בעתיד גם לזיהוי רמת הכאב אצל מטופלים שאינם מסוגלים לתקשר. החוקרים מציינים שמערכות דומות יוכלו לעזור לצוותים רפואיים להעריך כאב אצל פגים, אצל חולי דמנציה בשלבים מתקדמים, או אצל מטופלים המאושפזים במחלקות טיפול נמרץ תחת הנשמה והרדמה.
הקשר וההיכרות שלנו עם הסוסים תמיד יהיו קו ההגנה הראשון בזיהוי בעיות, אבל כלי טכנולוגי כזה יכול לתת לווטרינרים עוד זווית ראייה ולעזור להם לדייק באבחון.
