באתר חפירות ארכיאולוגיות ברובע באד קנשטאט (Bad Cannstatt) בעיר שטוטגרט שבגרמניה, נחשף בית קברות יוצא דופן מתקופת האימפריה הרומית, שבו נמצאו שרידים של יותר מ־100 סוסי מלחמה. התגלית, שעליה דיווחו חוקרים מהמועצה האזורית של שטוטגרט, נחשבת לחריגה במיוחד בגודלה ובהקשרה ההיסטורי.

הסוסים שנקברו באתר שירתו ככל הנראה את יחידת הפרשים הרומית (Ala) שפעלה באזור במאה השנייה לספירה. מהתיארוך עולה כי היחידה הייתה מוצבת באזור משנת 100 ועד 150 לערך, ושימשה בין היתר לפטרול על גבולות האימפריה. על פי ההערכות, היחידה כללה כ־500 פרשים וכ־700 סוסים.

ד"ר שרה רוט, ארכיאולוגית במשרד לשימור מונומנטים של מועצת שטוטגרט, מסרה בראיון ל־Live Science כי "מציאת בית קברות רומי בהיקף כזה, המוקדש כולו לסוסים, היא נדירה מאוד". הסוסים נקברו בשטח מרוחק מהמבצר הצבאי (כ־400 מטרים ממנו) ומהאזור האזרחי הסמוך (כ־200 מטרים), בבורות רדודים יחסית. רובם הונחו על צידם, עם רגליים ישרות או כפופות, וללא חפיפה בין הקברים – מה שמעיד על קבורות בודדות ולא על אירוע מוות המוני.

החוקרים סבורים כי מרבית הסוסים לא מתו בקרב, אלא כתוצאה ממחלות, פציעות או סיבות אחרות במהלך פעילות היחידה באזור. חלקם ככל הנראה לא יכלו עוד לשמש במאמץ הצבאי, ולכן נלקחו לקבורה. לדברי ד"ר רוט, ייתכן שסוסים שעדיין יכלו ללכת בכוחות עצמם הובלו למקום והומתו שם, כדי למנוע את הצורך לגרור גופות כבדות.

בתוך האתר נמצא גם שלד של אדם, שנקבר ללא חפצי קבורה ובצורה לא שגרתית – על בטנו, במרחק של כ־500 מטר מבית הקברות האנושי הידוע מהתקופה. לדברי החוקרים, ייתכן שמדובר באדם שלא היה מקומי או שלא נחשב לבעל מעמד בחברה הרומית, ודרך קבורתו מצביעה על סטייה מהנורמות המקובלות.

מתוך כל הקברים שהתגלו, בלט במיוחד קבר של סוס אחד שנקבר עם שני כדים ומנורת שמן קטנה שהונחו לצד רגלו הקדמית. חפצים כאלה מזוהים לרוב עם קברי בני אדם מהתקופה הרומית, ולכן הופעתם בקבר של סוס נחשבת לחריגה ומעוררת עניין. החוקרים משערים כי מדובר בסוס שהיה חשוב במיוחד לבעליו, וכי סימני האבל עליו ניכרים גם לאחר כ־1,800 שנה.

החפירות טרם הושלמו, ובשלב הבא מתכננים החוקרים לבצע ניתוחים פתולוגיים וגנטיים של השרידים: לקבוע את מין הסוסים, גילם במותם, מבנה גופם, מחלות אפשריות וסיבות המוות. בנוסף ינסו לברר היכן גודלו הסוסים ואם הוזנו וטופלו כראוי, מה שיספק תובנות חדשות על תפקידם וחשיבותם של סוסי מלחמה בצבא הרומי ועל הקשרים שבין לוחמים לבהמותיהם.

קבורת סוסים הייתה נוהג טקסי נפוץ בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה, ושיקפה את מעמדו המרכזי של הסוס כחיה מקודשת, סמל סטטוס או בן לוויה צבאי.

קבורת סוסים באירופה ובאסיה

במישורים האירואסייתיים, כבר בסביבות 5000 לפני הספירה, נמצאו קברים שבהם עצמות סוסים יחד עם פרות וכבשים, ככל הנראה כחלק מטקסי קבורה שכללו הקרבת בעלי חיים למאכל במהלך הלוויות. עם ביות הסוס, תפקידו הפך מרכזי יותר, והחלו להופיע קבורות סוסים נפרדות או משולבות בקברי בני אדם, לעיתים עם עגלות או ציוד רכיבה .

קבורת סוסים בצפון אירופה ובסקנדינביה

בתרבויות גרמאניות וסקנדינביות, הסוס היה קשור לאלים כמו אודין ופרייר, ושימש כסמל לפוריות ולכוח. קבורות סוסים נמצאו באיסלנד, נורווגיה ובריטניה, לעיתים לצד לוחמים גברים ולעיתים עם נשים. בקבורות ויקינגיות, הסוס היה מוקרב ונקבר עם רתמות, כלי נשק וחפצים אישיים .

קבורת סוסים בסין העתיקה

בסין, החל מתקופת שושלת שאנג (1600–1100 לפני הספירה), נמצאו קבורות סוסים ולעיתים גם עגלות. קברו של הדוכס ג'ינג ממדינת צ'י (547–490 לפני הספירה) הכיל בור נפרד עם שרידי למעלה מ-600 סוסים. קבורות אלו שיקפו את חשיבות הסוס בצבא ובמעמד החברתי .

קבורת סוסים במזרח התיכון ובצפון אפריקה

באתר תל אל-עג'ול ברצועת עזה, המתוארך ל-1450 לפני הספירה, נמצאו קבורות סוסים, המעידות על חדירת תרבות הסוס לאזור. במצרים, בתקופת שלטון החיקסוס, הובאו סוסים ועגלות, ונמצאו קבורות סוסים מתקופה זו .

קבורת סוסים באנגליה

באתר סאטון הו באנגליה, מהמאה ה-6 או ה-7 לספירה, נמצא קבר של לוחם אנגלו-סקסוני עם סוסו. הסוס הוקרב ונקבר לצד בעליו, יחד עם ציוד רכיבה, כלי נשק וחפצים אישיים, מה שמעיד על מעמדו הגבוה של הלוחם והקשר ההדוק בין האדם לסוס בתקופה זו .