מחקר גנטי: סוסים מהירים הם התפתחות מאוחרת

אבולוציה סוסים מהירים גנטיקה

אם אתם מתעניינים בסוסים, אתם ודאי יודעים שישנם גזעי סוסים רבים ומגוונים. מקליידסדייל ועד אפלוסה, מטינקרים ועד KWPN – יש כ-600 גזעי סוסים בעולם כיום.

אולם, ישנן רק שתי שושלות של סוסים – הסוסים המבויתים והסוסים המונגוליים. בגלל ההרבעה המסיבית על ידי בני האדם, הגיוון הגנטי בקרב הסוסים המבויתים נמוך במיוחד.

למשל, אם נבחן את 20 סוסי הת’ורוברד שיתחרו בקנטקי דרבי, נראה שכרומוזום Y שלהם מגיע מאותו סטאליון שחי בשנת 1700. קראו לו דארלי אראביין (Darley Arabian), ו-95% מהת’ורוברדים בעולם מגיעים מקו הדם שלו.

מגוון גנטי נמוך מוביל לבעיות גנטיות. כבר עכשיו, הסוסים מושפעים ממחלות כמו עיוורון לילה וקוצר ראייה.

מחקר שהתפרסם לאחרונה, בדק DNA מ-278 זני סוסים שאיכלסו את אירופה ואסיה במשך עשרות אלפי שנים. המחקר מראה כי בני האדם הרביעו את הסוסים למטרות ספציפיות מאז המאה השביעית לספירה, למרות שביות הסוסים התרחש כבר קודם לכן, ככל הנראה.

סוסים מהירים הם למעשה התפתחות מאוחרת יחסית, שהתרחשה בעיקר באלף השנים האחרונות. סוסים מתקופות קודמות היו בנויים לסיבולת פחות מאשר למהירות על פני מרחקים קצרים – בדומה להבדל בין רץ מרתון ובין אתלט המתחרה במירוץ 100 מטר. הדגש על מהירות הופך לבולט במיוחד ב-200 השנים האחרונות, ונובע מכך שהמרביעים משתמשים במספר קטן מאוד של סטאליונים. הסוסים של ימינו אכן מהירים יותר, אולם ההרבעות הפחיתו את המגוון הגנטי ב-14 עד 16 אחוז.

תגלית מעניינת נוספת היא הזיהוי של שתי שושלות שנכחדו, שלא היו מוכרות קודם לכן – שושלות סוסים שהתקיימו לפני יותר מ-4,000 שנה. שושלת אחת התקיימה באיבריה, שבמערב אירופה והשנייה הגיעה מסיביר. התגלית מוסיפה עניין לדיון הסוער בשאלה מתי והיכן החלו בני האדם לביית סוסים. התיאוריה הפופולרית כרגע היא שביות הסוסים החל בספרד, אולם העובדה ששושלת הסוסים האיברית נכחדה לפני כ-2,700 שנה, מפריכה את התיאוריה הזו. עדיין אין תשובה חד משמעית לגבי המיקום והזמן המדויקים של ביות הסוסים, אולם ברור כי ההתערבות הגנטית והרבעת הסוסים למטרות מהירות, עלולה לפגוע באוכלוסיית הסוסים בעולם.

 

כתיבת תגובה