הסיפור של הרוזנת לאטה ברנדיסובה לא מסופר לעתים קרובות. היא נולדה ב-1895 למשפחה אריסטוקרטית במה שהיתה אז האימפריה האוסטרו-הונגרית. ברנדיסובה גילתה את ייעודה בגיל צעיר – אביה גידל ואימן סוסים, והוא הבין כבר כשהיתה בת 6 שיש לה כשרון לרכיבה. היא תיקשרה בצורה נהדרת עם הסוסים, לא פחדה מכלום, והיה ברור שהסוסים אוהבים אותה כמו שהיא אוהבת אותם.
בתקופה המדוברת, מירוצי מכשולים של סוסים היו ספורט פופולרי במיוחד. הבעיה העיקרית של לאטה היתה, כי מירוצי הסוסים אורגנו על ידי הג'וקי קלאב של פראג, שלא איפשר לנשים להצטרף לשורותיו. אבל, האימפריה האוסטרו-הונגרית קרסה עם מלחמת העולם הראשונה, וברנדיסובה הפכה לאזרחית של צ'כוסלובקיה – מדינה בחיתוליה. צ'כוסלובקיה היתה מדינה דמוקרטית, והחוקה שלה העניקה זכויות מסוימות לנשים. אולם, במקום לחכות שנשים יוכלו להשתתף במירוצי סוסים, היא החלה לנסוע על האופנוע שלה מביתה שליד פראג, למסלול מרוצים המרוחק כ-20 קילומטר ממנו. היא דיברה עם מאמנים וניסתה למצוא דרך לעבוד איתם.
מאמן אחד ראה שהיא נהדרת עם סוסים, והסכים לעבוד איתה. היא החלה לאמן סוסים, והחלה להשתתף במירוצים. למרות זאת, היא עדיין לא הצליחה להגשים את החלום של השתתפות במירוצי המכשולים הגדולים. ברנדיסובה רצתה במיוחד להשתתף ב-Grand Pardubice – מירוץ המכשולים הגדול של צ'כוסלובקיה, והאירוע הספורטיבי היוקרתי ביותר במדינה. המירוץ נחשב למסוכן, ורוב המשתתפים היו חיילים מצ'כוסלובקיה, צרפת, אוסטריה וגרמניה. אורך המסלול היה כ-6.5 קילומטר, והוא כלל הרבה פניות חדות. אף אחד לא העלה על דעתו שאישה תשתתף בו.
ב-1927 חלה נקודת המפנה. במועדון הג'וקי של פראג התמנה נשיא חדש, שהכיר את לאטה והיכולות שלה. הוא סייע לה להשיג רשיון ג'וקי ועודד אותה להירשם למירוץ. ההשתתפות שלה עוררה סקנדל ומחאות, אבל לאטה לא ויתרה. ב-1933 היא רכבה על סוסה בשם נורמה במירוץ ה-Grand Pardubice. הן הגיעו למקום הרביעי. בשנה שלאחר מכן – היא השיגה את המקום השלישי. כעבור עוד שנה, הצמד הגיע למקום השני. בשלב זה, המתח בין גרמניה וצ'כוסלובקיה היה עצום. הצ'כים חששו מפלישה גרמנית, ורוכבים נאצים של ה-SS לקחו את המקום הראשון במירוץ במשך 9 שנים רצופות.
הנאצים התגאו בהשגים הספורטיביים של יחידת ה-SS, וראו בכך סימן כי בסופו של דבר יצליחו לכבוש את צ'כוסלובקיה. במירוץ של 1937 השתתפו 6 קציני SS, ש-3 מהם זכו במירוץ בשנים קודמות. הם הגיעו למירוץ במטרה להראות את העליונות שלהם. עבור הצ'כים, זכייה במירוץ הפכה לקריטית, ולא רק בשביל הספורט – הם רצו להוכיח לעולם שהם אומה חזקה, שהדמוקרטיה שלהם איתנה ושהם לא יתנו לנאצים לרסק אותם. המירוץ הפך למלחמה של ממש, קרב בין לאומים. 7 רוכבים צ'כיים נרשמו למירוץ, כולל לאטה ברנדיסובה. הצ'כים היו זקוקים לגיבור לאומי.
קהל של יותר מ-40 אלף הגיע לצפות במירוץ, שנערך ב-17 באוקטובר 1937. שלושה עשר רוכבים זינקו מנקודת הפתיחה. כולם עברו את שלושת המכשולים הקלים הראשונים, אבל אז הגיע המכשול המסוכן הראשון – קפיצה עיוורת מעל משוכה של מטר וחצי, בתקווה לא ליפול לתוך התעלה שנמצאת מיד אחריה. 30 סוסים מתו בקפיצה הזו עד לאותו מירוץ. הזוכה של המירוץ הקודם, קצין SS נאצי בשם אוסקר לנגניק, נופל במשוכה ושובר את עצם הבריח. למרות זאת, הוא עולה בחזרה על הסוס. לאטה וסוסתה נורמה עברו את המכשול בהצלחה, כשהן נמנעות בקושי מלהתנגש עם שני רוכבים אחרים שנפלו.
המכשולים הבאים עוברים גם הם בהצלחה, ואז מגיעים הרוכבים לאזור בוצי במיוחד. רוכבים רבים מסתבכים באזור הזה, והקפיצות מסוכנות במיוחד בגלל הבוץ. אבל ללאטה היתה תוכנית – היא בחרה במסלול מעט יותר ארוך שעוקף את האזור הבעייתי, והגיעה לקבוצה של חמישה מכשולי מים מורכבים במיוחד. גם מעליהם היא קפצה בהצלחה. בשלב זה, לאטה, קצין ה-SS לנגניק ורוכב גרמני נוסף, הובילו את המירוץ. הרוכב הגרמני הנוסף ניסה לחתוך אותה ולהדביק אותה לקיר – ללא הצלחה.
נשאר מכשול אחד, ונראה שהרוכב הגרמני, שלאגבאום, עשוי לנצח. לאטה, שעד כה לא דרשה מנורמה לדהור במהירות, נתנה לה סימן לצאת לגאלופ מלא. היא הדביקה את הרוכב הגרמני, קפצה מעל המכשול האחרון, ותפסה את המקום הראשון. היא סיימה בפער משמעותי מהרוכב הגרמני – ברכיבה שהיתה שילוב של כשרון ואומץ לב מדהים.
הנאצים הובסו לא רק על ידי צ'כוסלובקיה, אלא על ידי אישה – השפלה שהם לא ציפו לה. שנתיים לאחר מכן, אירופה כבר היתה עמוק במלחמת העולם השנייה, והנאצים פלשו לצ'כוסלובקיה. האחוזה של משפחת ברנדיסובה הוחרמה והנאצים עשו כל מאמץ למחוק את הניצחון של לאטה מההיסטוריה. לאטה הצטרפה למחתרת, סיפקה מזון ללוחמי החופש וטיפלה בפצועים בזמן שחרור פראג. את סוסתה נורמה היא הצליחה להציל מגיוס למלחמה, אבל לא ידוע מה קרה לה לאחר מכן.
לאטה המשיכה לרכב גם לאחר המלחמה, אולם לא הצליחה לסיים את המירוץ שהשתתפה בו ב-1947. לאחר הפלישה הסובייטית ב-1948, לאטה ואחיותיה עברו לגור בבקתה ביער, שם חיו בעוני כ-30 שנה. לאטה ברנדיסובה נפטרה בשנת 1981. הסיפור שלה כמעט מת ביחד איתה. היא עדיין האישה היחידה שניצחה ב-Grand Pardubice.
